ממצאים לא תקינים

מהי סקירה מכוונת ומה ייחודה

בקרב כ-3-5% מהעוברים יתפתח מום במהלך ההריון. ישנו מגוון רחב של מומים שיכולים להתפתח בעובר ובהתאם לכך גם משמעותם בכל הנוגע להמשך החיים של הילוד משתנה. בעוד שחלק מהמומים המתגלים הם בעלי משמעות תפקודית לעובר, אחרים אינם בעלי משמעות כלל אך עלולים להעיד על בעיה אחרת (למשל קיום של שני כלי דם בחבל הטבור במקום שלושה מעלה סיכון למומים אחרים ולהפרעות גנטיות). בנוסף,  מומים מסוימים יכולים לחלוף בעצמם במהלך החיים (כמו חור במחיצה שבין חדרי הלב שיכול להסגר מעצמו וללא טיפול במהלך החיים) וחלקם מצריכים ניתוחים לתיקון לאחר הלידה ולעיתים נדירות אף טיפול תוך רחמי במהלך ההיריון. 

מהם הגורמים האפשריים להתפתחות של מומים בעובר?

סיבות גנטיות הן מבין הגורמים השכיחים להתפתחות של מומים שונים בעובר. לצד זאת, חשיפה לחומרים שונים, כמו תרופות, חומרים כימיים, או קרינה, עלולה גם היא להוביל להתפתחות של מומים. הדבקה במזהמים, כמו וירוס ה-CMV , עלולה גם היא לגרום להתפתחות של מומים בעובר. עם זאת, בחלק גדול מהמקרים, לאחר בירור מקיף, לא נמצא גורם ברור למום שזוהה. 

סקירה מכוונת

אם מזוהה מום או ממצא שחורג מהנורמה (כגון מדד קטן או גדול יותר מהטווח הנורמלי), יש צורך בביצוע של בדיקה מעמיקה המתבצעת באמצעות סקירה מכוונת.

סקירה מכוונת היא בדיקה מקיפה של העובר הכוללת פרמטרים שונים הנבחנים בבדיקות הסקירה הרגילות, כמו גם התמקדות בממצאים נוספים כדי לבחון אם אכן קיים מום ולאתר בעיות או מומים נוספים שיכולים, על פי הספרות, להיות קשורים לממצא הראשוני.

נקח לדוגמה מצב בו זוהה בסקירה ריבוי של מי שפיר. במקרים אלה, במהלך הסקירה המכוונת, לצד מעבר על כלל איברי העובר, תתבצע הדגמה ספציפית ומדוקדקת יותר של איברים מסוימים, כגון אברי הפנים. כמו כן, הרופא אשר מבצע את הבדיקה יעקוב אחר פעולות מסוימות המתבצעות על-ידי העובר, כמו תנועות הבליעה.
דוגמה נוספת היא מצב בו עולה חשד לגמדות במהלך בדיקות הסקירה. במקרים אלה, הסקירה המכוונת תכלול בחינה של מבנה הגולגולת, צורת העצמות ואורכן. 

במקרים של ממצאים חריגים מומלץ לבצע גם יעוץ גנטי כדי לבחון את האפשרות שהממצאים הם חלק מתסמונת מוכרת  ולקבוע האם כדאי לבצע בדיקות גנטיות אבחנתיות.

איך פועלים כשמגלים מום מסוים במהלך בדיקות הסקירה?
בכל מקרה של ממצא המתגלה במהלך סקירה, יש להתייחס למשמעות התפקודית של המום מחד – כלומר האם הוא מסכן את חייו או בריאותו של העובר, ולאפשרות שהממצא הוא חלק מבעיה רחבה יותר, כמו תסמונת גנטית, מאידך.
לכן במצבים אלו יש צורך להחליט על צורך בבדיקות נוספות לבירור. 

כך לדוגמה, עבור מומים מסוימים יומלץ לבצע בירור גנטי באמצעות בדיקת מי שפיר או סיסי שלייה. אם זוהה בסקירה ממצא העלול להעיד על הדבקה ב-CMV  (למשל הרחבת החדרים הלטרליים במוח), תתבצע בדיקת דם של האם לבחינת הדבקה ב-CMV ולעיתים יומלץ גם על ביצוע של דיקור מי שפיר.
במקרים מסוימים יתבצעו בדיקות נוספות, ספציפיות יותר, כמו MRI  של מוח העובר. כמו כן, בחלק גדול מהמקרים יידרש מעקב לאורך ההיריון כדי לבחון את ההתפתחות התקינה של העובר ושל האיבר שנסקר.

לעיתים, יהיה צורך בייעוץ של רופא מומחה, כמו אורתופד ילדים או אורולוג ילדים, כדי להעריך מה יהיה מצב הילד אחר הלידה, לספק הכנה והכוונה מסוימים להורים ולעיתים אף לסייע בקבלת החלטה בנוגע לתוכנית הטיפולית אחרי הלידה או בנוגע להפסקת היריון.

מה עושים אם יש עיכוב בגדילת העובר?

עיכוב בגדילת העובר הוא מצב בו העובר אינו ממצה את פוטנציאל הגדילה שלו. בעיה זו מופיעה בעיקר בשליש השלישי להריון, אולם לעיתים ניתן יהיה לזהותה כבר בשליש השני להריון. גדילת עוברים מסווגת לפי אחוזונים בהתאם לגיל ההריון ואם מדדי העובר נופלים תחת אחוזונים נמוכים הוא יוגדר כקטן בהשוואה לגיל ההיריון. במקרים של האטה בגדילה תתבצע הערכה של זרימות בכלי דם בעובר ובשליה – מדד חיוני להערכת מידת המצוקה העוברית, הסיכוי להחזקה ברחם עד למועד הלידה, כמו גם לצורך באשפוז או יילוד מוקדם.
במקרים בהם העובר קטן בצורה חריגה במיוחד מומלץ גם על ביצוע 

הערכה גנטית וזיהומית, וסקירה מכוונת מקיפה.