אולטרסאונד בהריון
אולטרסאונד במיילדות
בדיקות אולטרסאונד בהריון מהוות את אחד מהמרכיבים המרכזיים במעקב אחר התקדמות ההריון. הן משולבות במהלך השבועות ההריון כבדיקות שגרתיות ובאמצעותן ניתן לעקוב אחר התפתחות העובר, לוודא את תקינות ההריון ואף לאבחן מומים ופתולוגיות שונות.
בדיקת האולטרסאונד הראשונה מתבצעת לרוב בין השבוע ה-6-10 להריון ומטרתה היא לבחון את תקינות ההריון. במהלכה, בוחן הרופא מהו מיקומו של שק ההריון ומוודא כי השתרש ברחם. כמו כן, בוחן הוא את מספר העוברים, את חיות העובר (קיומו של הדופק) ומודד את אורכו של העובר לשם קביעה ראשונית של גיל ההריון.
בדיקות האולטרסאונד הבאות אשר מתבצעות הן בדיקות סקר שונות שנועדו כדי לאתר מומים ותסמונות שונות ולוודא כי כלל איברי העובר מתפתחים כראוי.
שקיפות עורפית
בדיקת שקיפות עורפית משמשת להערכת מידת הסיכון לתסמונת דאון בעובר. תסמונת דאון היא תסמונת גנטית מולדת המתבטאת בפיגור שכלי בדרגות חומרה שונות, כמו גם במומים שונים שעלולים להתגלות בשנות החיים הראשונות. מקורה של התסמונת הוא בעודף של עותק מכרומוזום מספר 21. חשוב לציין כי לא מדובר בהפרעה תורשתית, אלא בהפרעה שנוצרה עקב חלוקה לקויה של כרומוזומים טרם מפגש הזרע עם הביצית.
איך ניתן לזהות את מידת הסיכון לתסמונת דאון בבדיקת השקיפות העורפית?
בשבועות הראשונים להריון (עד שבוע 14 לערך), בעורפו של כל עובר קיימת שכבת נוזל דקה. מחקרים רחבי היקף שונים הראו כי הימצאות של שכבת נוזל עבה בעורף העובר עלולה להעיד על סיכון מוגבר לתסמונת דאון. הבדיקה מתבצעת בין השבועות ה-11-13.6 להריון. מידת הסיכון הסטטיסטי מחושבת ביחס לגיל הנבדקת ולעובי הנוזל הנמדד במהלך הבדיקה.
לצד בחינת עורף העובר, ייבחן קיום של סמנים נוספים, לרבות היעדר התפתחות של עצם האף, העלולים גם הם להעיד על סיכון מוגבר לתסמונת.
חשוב לדעת לאחר ביצוע השקיפות מתבצעת בדיקת דם לזיהוי מדדים שונים המעידים גם הם על הסיכון להתפתחות של תסמונת דאון. הסיכון הסופי משוכלל, ומאגד בתוכו את גיל האישה, תוצאת השקיפות העורפית ותוצאות בדיקות הדם. משקלן של בדיקות הדם בחישוב הסטטיסטי נמוך יותר בהשוואה לתוצאת השקיפות, אולם הן משפרות את יכולת הזיהוי של תסמונת דאון.
בדיקת השקיפות העורפית מתבצעת תחת כללים נוקשים מאוד ואי עמידה באותם כללים יכולה להשפיע על התוצאה. לכן, מיומנותו של הרופא מבצע הבדיקה חשובה לאין ערוך. לצד זאת, רופא בעל ניסיון עשוי לזהות מומים משמעותיים כבר בשלב מוקדם זה של ההריון, בהם מומים שונים הקשורים בהתפתחות המוח, הגפיים, הלב או עמוד השדרה, מומים בדופן הבטן ועוד.
ביצוע הבדיקה על-ידי רופא מומחה לאולטרסאונד עשוי לתרום לזיהוי של בעיות משמעותיות עוד בשלבי ההריון ההתחלתיים וכך לקבל החלטה מושכלת בנוגע לצורך בבדיקות אבחון כמו מי שפיר או סיסי שליה.
בדיקת סקירת מערכות
סקירת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד מקיפה בה נסקרים כלל איברי העובר במטרה לזהות מומים או חריגות מהנורמה בהתפתחות של איברים שונים. בקרב 3-5% מהילודים יתגלה מום משמעותי העלול להשפיע על איכות ו/או על שגרת החיים של היילוד ובני משפחתו.
הממצאים השונים המתגלים בבדיקות הסקירה יכולים להשפיע על מהלך ההריון, על לידה עצמה וההיערכות הנדרשת לקראתה ולעיתים אף יכולים להוביל לקבלת החלטה על המשך ההריון.
כך לדוגמה, בעיות בתפקוד הכלייתי או בעיות לבביות, ישפיעו על ההיערכות לקראת הלידה ויצריכו תכנון של טיפול אחריה. במקרים נדירים ישנה אפשרות לטיפול תוך רחמי כדי למנוע החמרה של הממצאים או מות עובר תוך רחמי. מומים אחרים, יצריכו מעקב במהלך ההריון ולעיתים אף בדיקות נוספות להמשך בירור.
סקירת מערכות מוקדמת
בדיקת הסקירה המוקדמת מתבצעת בין השבועות ה-13-17 להריון בגישה וגינלית ובטנית. בשלבים אלה, כלל איברי העובר קיימים ולכן ניתן לסקור אותם ולוודא את התקינות הראשונית שלהם.
מבין החלקים הנסקרים ניתן לציין את המוח (כולל חלוקה תקינה של המוח וקיום האיברונים שבו), בחינת איברי הפנים (השפתיים, הפרופיל, עדשות העיניים), מבנה הלב ותקינותו, איברי הבטן, הקיבה, השרשת חבל טבור בדופן הבטן, אורך הגפיים, עמוד השדרה ועוד. כמו כן בבדיקת סקירה מוקדמת ניתן לקבוע את מין העובר.
מטרת הבדיקה היא לאתר מוקדם מומים שונים ו/או ממצאים החורגים מהנורמה אשר יכולים להיות קשורים לתסמונות גנטיות. כמו כן, ישנן תסמונות שונות שאינן בעלות ביטוי גנטי והביטוי היחיד להן הוא ביטוי אנטומי ולכן ניתנות לזיהוי בבדיקות האולטרסאונד בלבד.
אם התגלה ממצא לא תקין בסקירה המוקדמת, איך יש לפעול?
במקרים מסוימים, הממצא שהתגלה יכול להצביע על צורך בבדיקות נוספות וספציפיות יותר בהמשך ההריון, למשל בדיקת מי שפיר. מעבר לכך, אם התגלו ממצאים משמעותיים הקשורים לתסמונות גנטיות או מומים מסוימים הם יכולים להצריך היערכות מוקדמת לקראת הלידה ובמקרים מסוימים אף לשקילה של הפסקת ההריון. למעשה, הסקירה המוקדמת מאפשרת הפסקת הריון מוקדמת באמצעים פשוטים ובטוחים יותר, אשר מקלים לעיתים גם על הקושי הנפשי ומונעים את הצורך בלידה שקטה.
חשוב לציין כי מיומנותו וניסיונו של הרופא המומחה מהווים חלק מרכזי מהצלחת הבדיקה וזיהוי נכון של ממצאים שכיחים פחות ומומים שהביטוי הסונוגרפי שלהם הוא עדין ומינורי. למעשה, כדי לשלול מומים יש לבחון אלמנטים שונים ממספר זוויות ועל כן ניסיון הרופא והיכרות עם מראה של פתולוגיות שונות הם קריטיים לשם אבחון נכון.
בדיקת סקירת מערכות מאוחרת
סקירה מאוחרת מבצעת בין השבועות ה-19-25 להריון, אולם הזמן המומלץ לביצועה הוא בין השבוע ה-20-24.
במהלכה נסקרים פעם נוספת כלל איברי העובר כדי לאתר מומים או חריגות מהנורמה. איברי העובר ממשיכים להתפתח לאורך כל ההיריון ובפרט בשבועות שבין הסקירה המוקדמת למאוחרת. זאת ועוד, בין 10-15% מהמומים ניתנים לזיהוי רק בסקירה השנייה. כך לדוגמה, ניתן להדגים טוב יותר בבדיקה זו את הכליות ואת איברי הרבייה ולזהות מומים וחריגות בהם, במידה וקיימים. המוח משתנה באופן משמעותי בשבועות שבין הסקירות ובסקירה המאוחרת ניתן להדגים באופן ברור יותר את חלקי המוח שהיו קטנים מאוד או שעדיין לא נוצרו בזמן הסקירה המוקדמת.
מה החשיבות של ביצוע בדיקת סקירת מערכות מורחבת אצל רופא מומחה אולטרסאונד?
איכות הסקירה משתנה באופן ניכר בשל הזמן המוקצה לבדיקה, ניסיון הרופא ואיכות המכשיר. פרמטרים אלו משפיעים באופן ניכר על איכות הסקירה ועל היכולת לזהות מומים. בסקירה פרטית מורחבת נבחנים איברים נוספים מעבר לאלו המחייבים במסגרת הנחיות האיגוד הישראלי לגינקולוגיה, כמו אזורים שונים במוח, כיס המרה , עדשות העיניים, בדיקה מורחבת יותר של לב העובר (לרבות בחינת המסתמים) ועוד. סקירה של מירב האלמנטים מעלה את הסיכוי לזיהוי של מומים וחריגות שונות.
לצד זאת, גם המכשור שבאמצעותו מתבצעות בדיקות הסקירה הפרטיות יהיה לרוב משוכלל יותר. פרופ' ברזילי משתמש במכשיר בעל טכנולוגיית ההדמייה המתקדמת ביותר בתחום הגניקולוגיה. מכשיר זה הוא בעל מתמר ברזולוציה הגבוהה ביותר אשר קיימת בשוק ובעל יכולות תלת וארבע ממדיות.
סקירה שלישית
הסקירה השלישית או סקירת התפתחות, מתבצעת בין שבוע 30-32 להריון. למרות שמדובר בבדיקה שגרתית היא אינה מהווה חלק ממעקב ההריון בישראל ולכן לא כל הנשים מבצעות אותה.
בהשוואה לשאר בדיקות הסקירה, הסקירה השלישית דורשת מיומנות גבוהה מצד הרופא, מאחר שהעובר גדול יותר, פחות נייד ועצמותיו קשות יותר ופחות חדירות לגלי הקול.
בדיקה זו מתבצעת במסגרת הפרטית בלבד.
מה החשיבות של ביצוע הסקירה השלישית?
הסקירה השלישית חיונית בעיקר לצורך בחינת תקינות המוח. מוחו של העובר ממשיך להשתנות לאורך כל ההריון וגם לאחר הלידה. לכן, השליש השלישי מהווה נקודת זמן טובה לבחינה שלו. איכות ההדגמה בשלב זה טובה וניתן לבחון פרמטרים שונים שלא נראו בסקירות הקודמות, לרבות התפתחות כפלי המוח, לבדוק אם ההתפתחות המוחית תואמת את גיל ההריון ועוד.
לצד זאת, ניתן גם לזהות ממצאים נוספים שעלולים להתפתח בסוף ההריון, לרבות הפרעות שלד, ממצאים כלייתיים או לבביים. הבדיקה כוללת בין השאר גם מעקב אחר גדילת עובר ביחס לגיל ההריון.
בשלבים אלה ניתן לזהות הפרעות בגדילה כמו תסמונות של גמדות שהביטוי להן מופיע בשלב מאוחר יחסית.
הערכת גדילה
הערכת משקל העובר העובר מתבצעת באופן שגרתי בכל סקירה, אולם אם האישה בוחרת שלא לבצע את הסקירה השלישית, נדרשת בדיקה להערכת משקל העובר בשליש השלישי להריון.
במקרים מסוימים בהם יש פערי גדילה (אם העובר גדול או קטן מדי), יתבצעו בדיקות המשך לבחינת קצב הגדילה והתפקוד השלייתי. במקרים בהם יש האטה בגדילת העובר ניתן העריך תפקוד שלייתי בעזרת אולטרסאונד-דופלר לבחינת הזרימה בכלי דם בעובר ובשליה.